תחילת הקריירה הצבאית של נפוליאון בונפרטה

 שלום לכם, הנה חזרתי לספר לכם עוד פרק מחיי מקווה שתהינו , אחרי כמה שנים גויסתי לרגימנט של חטיבת התותחנים כקצין בדרגת סגן משנה, לא כל כך הסדרתי במקום זה ,עברתי אימונים כדי להתקבל לחטיבה החדשה ובסוף לאחר כמה שבועות הצטרפתי לחטיבת בואלנס.
רציתי לחזור למולדתי ואחרי כמה ניסיונות קיבלתי את האישור לחזור למולדתי וב15 בספטמבר 1786 שבתי למולדתי והתאחדתי עם משפחתי לאחר 8 שנים שלא ראיתי אותם וכאשר ראיתי שעובר על משפחתי משבר כלכלי ובעקבות זה נסעתי חזרה לפריז למצוא דרך לעזור להם.
כשהייתי בצרפת היה לי תחביב עיקרי והוא היה לבלות בתאטרון , נפגשתי עם שר האוצר בניסיון לבקש עזרה במשבר הכלכלי של משפחתי אך הוא סירב ולא מצאתי עוד פתרון לכן חזרתי למשפחתי ונשארתי שם כמה חודשים.
אחרי החופשה חזרתי לשרת ברגימנט ובזמני הפנוי אהבתי לקרוא ואף כתבתי 36 מחברות על נושאים כגון:ארטילריה, היסטוריה ופילוסופיה.
בשל כישרונותיי הרבים הועליתי לדרגת סגן ואף נבחרתי לפקד על פלוגת ניסויים  שחקרה דרכים  לירות פצצות מרגמה מתותח רגיל ובפעם הראשונה בחיי המהפכה הצרפתית הזדהתה איתי בשל שמחתי נגד האצולה הצרפתית ודבר זה נתן לי הזדמנות לחזק את מעמדי פוליטית
כאשר סיימתי את לימודד גויסתי לרגימנט התותחנים של לה פרי כקצין בדרגת סגן משנה,ב3 בנובמבר הצטרפתי לחיל המצב בואלנס ולפני זה עברתי עשרה שבועות של הכשרה בסיסית.
בינואר 1786 סיימתי את הכשרתי ובאוגוסט נשלח הרגימנט לדכא הפגנה בליון,כשדוכאה ההפגנה קיבלתי אישור לצאת לחופשה וחזרתי לקוקרסיה מולדתי.
ב15 בספטמבר 1786 שבתי למולדתי והתאחדתי עם משפחתי לרשאונה לאחר שמונה שנים,באותו זמן העיק על משפחתי משבר כלכלי קשה ,נסעתי לפריז כדי לראות מה אוכל לעשות בנושא.
כבן אדם חופשי בפריז נהגתי לבלות בתאטרון,כאשר נפגשתי עם שר האוצר נכשלתי וחזרתי לקורקסיה ונשארתי עם משפחתי עד ליוני.

חזרתי לרגימנט שהוצב באוקסון,בזמני הפנוי הייתי קורא ואף כתבתי 36 מחברות על ארטילרה,היסטוריה ופילוספיה,באוגוסט 1788 הועלתי לדרגת סגן ובשל כשרוני נבחרתי לפקד על פלוגת ניסויים שחקרה דרכים לירות פצצות מרגמה מתותח רגיל והייתי הסגן היחיד שזכה להשתתף בוועידה כלשהי .

בפעם הראשונה המהפכה הצרפתית הזדהתה איתי משום שמחתי נגד האצולה הצרפתית,הרוחות המהפכניות יחד עם ירושה מזדמנת נתנו לי הזדמנות להתחזק פוליטית במולדתי.
ב1789 שבתי לקורקסיה כדי לדאוג שאחי יקדם את מעמדו ואף בשיאנו הייתי מפקד במשמרת הלאומית והוא היה לאחי לחבר מועצת העיר.
באותו זמן כאשר התקיימה המהפכה נחשבתי לעריק עקב אי הגעה מהחופשה בזמן וב28 במאי 1792 חזרתי לפריז וטיהרתי את שמי והוחזרתי לסגן.
כקצין התבלטתי במיוחד כאסטרטג צבאי ומחונן ובגיל 24 הייתי כבר כמפקד חטיבה.

בספטמבר 1789 שבתי לאי ופעלתי לקדם את אחי זוזף ובשיאנו הייתי מפקד במשמרת הלאומית של אזקסיו ולמנהיג המועדון היעקבוני ואחי לחבר במועצת העיר.

כאשר נפהפכה התקיימה קורסיקה נחשבה כבית מרקחת ולא פעם נלחמתי נגד הצרפתים, נחשבתי כעריק כי חרגתי מזמן ההעדרות המותרת וב28 במאי 1792 הגעתי לפריז כדי לטהר את שמי והוחזרתי לסגן.

כקצין בצבא הצרפתי התבלטתי כאסטראג צבאי ומחונן וכשהייתי בן 24 הועלתי לדרגת מפקד חטיבה .

נהניתם.? עד עכשיו כתבתי שלוש פרקים עוד שני פרקים וזהו תודה מראש .
 

נעורתו והשכלתו של נפוליאון בונפרטה

  שלום לכם ,חזרתי לספר על חיי כאשר אני רק בן 10 והשנה היא 1779 הגעתי לראשונה אל צרפת, נכנסתי לבית ספר באוטן  הייתה תחושה מוזרה הרגשתי כילד שונה מבחינת הלבוש השפה ועוד ואחרי כמה זמן ניסיתי להשתלב בחברה וללמוד צרפתית כמעט כמו כל ילד בצרפת.                        
ולאחר כמה זמן עזבתי את בית ספרי והגעתי לאקדמיה הצבאית שבברלין, אני כילד אהבתי מאוד לקרוא ספרים מהעת העתיקה ובעיקר על מנהיגים שעשו היסטוריה.
החשבתי את עצמי כילד משקיע ומצטיין בלימודים והיה אפילו כמה מקצועות שבהם הייתה לי הצטיינות  יתר כגון :מתמטיקה, גאוגרפיה והיסטוריה .
כאשר עבר כמה זמן התחלתי להרגיש שביני לבין התלמידים נוצרה עוינות אך לא הבנתי מדוע ,אחרי בירורים עם מורים ועוד כמה אנשים הבנתי שעוינות זאת נבעה מזה שהייתי גאה בזרתי כקורסיקאי ,גאה אך עני בין האצילים הצרפתיים .
כעבור 4 שנים חבריי  אמרו לי שיכולתי בולטות   והם גילו זאת כאשר יזמתי מלחמת שלג בין תלמידים ובכל צד היה בפיקוד של אחד התלמידים .
באותו זמן חלומי היה לשרת בחיל הים ואולי גם בצי המלכותי, כעבור שנתיים ניסיתי לצאת למסע קשה יחד עם מגלה  הארצות לה פרוזו אך לא הצלחתי להצרף למסעותיו.
כעבור שנתיים ניסיתי להיכנס לאקול מילטר שבאותו זמן הייתה האקדמיה הצבאית היוקרתית בצרפת לאחר שבמשרד החליטו להקצין מקומות למצטיינים במתמטיקה וכשנכנסתי לאקדמיה כל חלומותיי לשרת בחיל הים כבר לא יכלו להתקיים.
 לאחר כמה חודשים הכרתי חבר בשם אלכסנדר , ב1785 הייתי חייל מצטיין ולא כמו השאר עברתי בלי מבחנים לחיילות התותחנים המבחנים ובספטמבר 1785 סיימתי את לימודיי באקול מילטר כקצין בדרגת סגן משנה והייתי רק בן 16 הייתם מאמינים גם בגיל צעיר וגם קוריסקאי  הראשון שסיים את לימודיו באקדמיה זאת באותו רגע חשבתי שלא אראה עוד את חברי אך למרות הכול שירתנו באותו גדוד.                                                           
חברים כאן סיימנו עוד פרק מחיי מי שמתעניין בעוד פרקים מחיי יכול לחכות לפרק הבא שיוצא בעוד שלוש שנים.

ילדותו של נפוליאון בונפרטה

שלום, היום  החלטתי לכתוב  על חיי אם אתם מעוניינים לקרוא עליי אז קדימה, כמו שאתם בטח יודעים שמי הוא נפוליאון  בונפרטה נולדתי ב15 באוגוסט 1769 באז'קסיו שבקורסיקה ,  חיי היו קשים ,גדלתי על רקע התקוממות לאומית  של הקורסיקאים כנגד השליטה הזרה של ג'נובה ולאחר מכן של צרפת.
משפחתי השתייכה לבורגונות של קורקסיה ושורשיה באצולה האיטלקית ,אבי הסתגל טוב לשלטון הצרפתי  ומונה לנציג  קורקסיה בחצרו של לואי ה16.
אבי רצה להוכיח שמשפחתנו מהאצולה ובעקבות כך  הוא   ערך מחקר שהוכיח את קירבת משפחתנו  לאצולה טוסקנית ו כעבור כמה שנים  ב1771 משפחתי הוכרה כאצולה, משפחתי הייתה במעמד הזוטרה ובביתנו היה מצוקה כלכלית ולפי החוק דברים אלה מביאים לחינוך חינם בזכות זה בני משפחתנו לרבות אני למדנו בצרפת שמעבר לים.
 לאחר כמה זמן אחרי  על עבדותו  הקשה לדאוג לנו .אבי מת בשנת 1785 מסרטן קיבה הוא מת בגיל 39 ואבי היה לי כדמות עמומה בלבד מכיוון שכמעט כל זמנו עסק בהבאת כסף הביתה מנגד אמי הייתה לי כדמות מפתחת בעיצוב אישיותי כילד אך גם אמי מתה כאשר שבה מחגיגות עליית מרים כאשר הולידיה אותי היא לא החזיקה מעמד ונפטרה דבר אשר הביא אותי לילד יתום ,זהו לפרק זה אשוב בעוד כמה שנים כדי להמשיך את סיפוריי תודה למי שקרא.